שום דבר לא מצביע על כך שהאיש שעומד מולנו היה אחד מעמודי התווך של ההתנגדות במלחמת העולם השנייה. הוא בן 96, עיניו מלאות חיים ואדיבות. פגשתי אותו, והוא הסכים לספר לי את סיפור חייו.
ב-15 ביוני 1973, דרך שילוב מדהים של נסיבות, נולדה חברת Hubert Cloix. מייסדה בעל אותו השם הביט לאחור על ההיסטוריה שלו, מסעו, חייו כלוחם התנגדות במהלך המלחמה, וכל מה שהוביל אותו להקמת החברה הזו. התמקד בסיפורו של הוברט קלואה, לוחם התנגדות, באמצעות הראיון שלו.

התנגדות ולימודים 

"מר קלואה, ידוע שהיית לוחם התנגדות גדול במהלך מלחמת העולם השנייה. האם תוכל לספר לנו על התקופה הזו בחייך?

"ב-1940 כבר הייתה מלחמה והתבוסה של הצבא הצרפתי. הוורמאכט כובש את כל צרפת. הייתי אז בתיכון והחלטתי שאני אקח את תחרות HEC בסוף השנה האחרונה שלי. 
בשנת 1943 התחלתי את שיעור ההכנה שלי בבית הספר התיכון צ'פטל בפריז. במקביל, גויסתי על ידי הצבא החשאי עבור התנגדות. המשימה שלי היא לגייס גברים כדי ליצור התנגדות בגוש המרכזי. כמה פעמים כמעט נעצרתי. האויב היה בכל מקום. 

עברתי את תחרות HEC. בנוסף ללימודים אני לומדת קורסי עזרה ראשונה של הצלב האדום. זה מאפשר לי לנוע בחופשיות באזורי הפצצה, גם למרות העוצר. כך אוכל להמשיך את משימות ההתנגדות שלי. 

במקביל, הלימודים ממשיכים. בהסכמת המנהל, לוחות זמנים מסודרים כשאנחנו בשליחות.
ואז מגיע הדואר. זה שמזמן אותי לבדיקה הרפואית שלי במטרה אולי לצאת לגרמניה. שלי מתרחש בבית העירייה של הרובע ה-11 של פריז. ביקור קלאסי: גובה, משקל, היסטוריה רפואית... בסוף, הרופא שבודק אותי שואל אותי: "את רוצה לנסוע לגרמניה?" 
כמובן, אני עונה "לא!"
לאחר מכן הוא מציע לי דחייה של שישה חודשים. זה יוצא דופן, כי זה מאפשר לי להמשיך בלימודים ולהיות במצב קבוע. 
הרופא הזה לקח סיכון גדול, כי הייתי במצב בריאותי טוב ובכושר מושלם ללכת ל-STO. 

סוף המלחמה

"בסוף המלחמה סיימת את לימודיו ב-HEC, מה החלטת לעשות בזמן הזה כשכל האפשרויות עמדו לרשותך?"

ב-6 ביוני 1944 נחתו בעלות הברית בנורמנדי. פחות משנה לאחר מכן, ה 8 אבל 1945, זה סוף המלחמה, אבל גם של הלימודים שלי.
אבי, ז'ורז' קלואה, ביקש ממני לבוא לעבוד במנסרה. אני מקבל והופך למנהל תפעול. אני מתאמן בעבודה במדידת עצים ובניטור פעולות ייעור. אני גם דואג לכל האדמיניסטרציה והחשבונאות. זו תקופה מאוד מעשירה עבורי. 

קריירה 

"איך הגעת לתעשיית המזון?"

הציעו לי עבודה בפריז. לואט מציע לי עבודה כמנהלת אתר. אני מקבל ועוזב לבירה. גיליתי שם עולם חדש: זה של אתר הבנייה. הייתי מבלה שמונה שנים בחברה הזו לפני שהוצע לי משרה חדשה. הפעם מדובר בפרשה קטנה מאוד: בית רוסט. למרות הבורות שלי בעולם האינסטלציה, אני לוקח הכל בידיים. הנהלת חשבונות, קשר עם לקוחות גדולים ואפילו למדתי את מקצוע האינסטלטור בקורסים כל שבת... 

1965. 
אני עדיין מנהל בית רוסט, אבל התבקשתי לקחת על עצמו את הניהול של אוטופריגור, חברה שעמדה אז לקראת חורבן. אני מקבל בתנאי שאשמור על תפקידי ברוסט. גיליתי אז את עולם תעשיית המזון ומכונות הקרח. ברגע שאני מגיע אני מצמצם הוצאות מיותרות ומפתח אזורים להתרחבות אפשרית.

יצירת בית הוברט קלויקס

"אז היית מנהל של כמה חברות גדולות. מתי רצית להקים עסק משלך, ואיך נולדה חברת Hubert Cloix?"

חמש שנים לאחר הגעתי ל-Autofrigor, אני מציג הערכה חיובית. אני עוזב את החברה עם הסכם כתוב מהמנהלים אשר מסמיך אותי להפוך למתחרה שלהם. רציתי להקים מבנה משלי. יש ל באותה תקופה חשבו שאין לי סיכוי להצליח. אפילו פחות כדי להקים עסק תקף. 

המכונות הראשונות נעשו עם יותר מכלים ראשוניים. אבל לאחר שליחת פליירים ושיחות טלפון, הגיעו ההזמנות. אחרי טורבינות קרח, ואז פסטוקוקרים, אנחנו מפתחים שולחנות הגשה לקרח ומכונות רב-תכליתיות, ונותנים לעצמנו להיסחף אחרי ההתפתחויות השונות שמתרחשות. 
גאה בהצלחה זו, בשנת 1973, עזבתי את רוסט סופית ויצרתי את החברה שלי. הרפתקה משפחתית גדולה מתחילה. סיפורו של הוברט קלואה, שעדיין ממשיך היוםi בזכות הבן שלי, ואז לנכד שלי...